כולנו יודעים כי בעת צרה אנשים רבים פונים אל אלוהים לעזרה. הם עוסקים בתפילה עבור הפריט או השינוי שהם רוצים. כמו שאומר הפתגם, "אין אתאיסטים בבונקר". אבל אם תשובותיו יתממשו, מה תגובתו? האם הוא ימשיך לפנות אל אלוקים?
יש סיפור ישן על אדם שנסע לראיון עבודה, אבל לא הצליח למצוא מקום חניה. הוא נסע הלוך ושוב, ועדיין לא הצליח וכבר איחר לפגישתו. הוא פנה אל אלוקים ואמר: "תשמע, אני יודע שלא הייתי כל כך טוב אבל הראיון הזה מאוד חשוב עבורי. אם אתה תמציא לי מקום חניה, אני מבטיח ללכת בדרכך מעתה והלאה." מיד נפתחה מקום חנייה. הצעיר פנה אל אלוקים ואמר: "תשמע, מצאתי מקום בעצמי – אבל תודה בכל מקרה." הוא לא היה פתוח לראות את ההתערבות האלוקית.
התורה, בפרשת השבוע, פרשת צו, מציעה תובנה למצב הזה. פרשת צו דנה בין היתר בהבאת קרבן תודה.כאשר אנו נמצאים במצב מסוכן ונגאלים ממנו, אנו מלאים באופן טבעי בתחושת הכרת הטוב של מי שאחראי על עזרתנו/הצלתנו. אנחנו רוצים להגיד "תודה". הרב רייך דן כיצד אנו משתמשים בביטוי זה, "תודה" ובחשיבות של אמירת תודה בכלל ולאלוקים בפרט, ואפילו איך פעולת אמירת תודה משפיעה עלינו גם.2
איך לבטא את תחושת ההודאה תופסת תאוצה וכבר חשוב בתחום החדש של פסיכולוגיה חיובית. רואים גם שזה הופך לנושא פופולרי בכלל בהפצת הרעיון של "יומני תודה", שבו אנשים רושמים 5 פריטים במהלך היום שבו הם מרגישים הכרת תודה. אם מעולם לא ניסיתם את זה, אני מאוד ממליץ על זה לתקופה של 30 יום ואשמח לשמוע את המשוב שלכם.
ואכן ,מחבר ספר תהלים, דוד המלך, חזר לעתים קרובות על המונח הודיה, אפילו אמר שזה טוב להודות לה'3 – נותנים תודה כי זה טוב להודות. עצם אמירת 'תודה' זה כבר טוב.
עצם הפעולה של אמירת תודה משפיעה עלינו ישירות ומובילה את עצם הערכתנו את הדברים הקטנים סביבנו. חבר טוב. שקיעה. ריח. אירוע. פרי טרי. "מתנות קטנות". זה מאפשר לנו להבין את חוסר השלמות שלנו ואת חוסר אומניפוטנטיות שלנו (תחושה של הכל יכול) ואף מביאה אותנו לידי ענווה והעצמה בו-זמנית. להגיד תודה יוצרת חשיבה של להיות נוכח ברגע. אין דבר מובן מאליו, ואנו חיים עם גישה שתוארה על ידי הרב יוסף לוקשטיין ז"ל שאמר, "אלוקים לא חייב לי כלום". כל מה שאנחנו מקבלים אם כן באמת מתנה.
אז בואו נהיה אסירי תודה היום.
הערות
- ויקרא ז:יב
- כדי לקרוא את כל המאמר המקורי באנגלית אפשר להקליק פה
- תהילים צב:ב
- מושג בלוגותראפיה
