הפסוק הכי "גדול" בתורה – פרשת בראשית

הפסוק הכי "גדול" בתורה – פרשת בראשית

כשאנו קוראים ספר, אנו שמים לב ומציינים כמה משפטים שבלטו עבורנו או שיכולנו להתייחס אליהם או שיותר מהדהדים אצלינו.  

מעניין שגם חז"ל נהגו ככה. הגמרא מדווחת שיחה מדהימה בנושא הזה – הכלל הכי גדול בתורה.¹ רבי עקיבא טען שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"² זה הכלל הכי גדול בתורה. בן עזאי שמע את זה והציע פסוק אחר, שנראה די תמים, שמופיע בפרשתינו, פרשת בראשית. "זה ספר תולדות האדם, ביום ברוא אלקים אדם, בדמות אלוקים עשה אותו."³ הפסוק הזה מהווה כלל יותר עוד יותר גדול. רבי תנחומא מרחיב על זה – בן עזאי אומר שהכבוד שאתה מפגין כלפי אחרים, לא מותנה על כלום. מכבדים את השני כי נברא בדמות אלוקים.⁴ לא משום סיבה אחרת. עצם היותו נברא בדמות אלוקים, הוא ראוי לכבוד.

ישנה נקודה נוספת לציין כאן אשר רוב האנשים עוברים עליה ברפרוף או שלא שמים אליה לב בכלל. אם כולנו נבראנו בצלם אלוקים, אז לא רק שאנחנו צריכים לכבד את הזולת משום שהוא נברא בצלם אלוקים. זה אומר שגם אנחנו, נוצרנו בצלם אלוקים ושאנחנו חייבים לכבד גם את עצמנו. לעתים קרובות מדי אנשים נוטים להיות נטולי דימוי חיובי על עצמם. הם יכבדו אחרים אבל לא את עצמם. כמה עצוב.

אני רואה את זה מתרחש שוב ושוב בקליניקה שלי שבו אנשים נכנסים חסרים ערך עצמי בסיסי. הם אינם מכירים בכך שגם הם עצמם נבראו בצלם אלוקים ולכן הם ראויים הכבוד. עם זאת, מהרגע שהם מקבלים פרספקטיבה כזו, הדימוי העצמי שלהם משתנה באופן דראמטי והם יכולים כבר להתחיל לעזור לעצמם.⁵ כשאנשים מכירים בכך שיש להם ערך עצמי ללא תנאים – רק מכוח היותם נבראים בצלם אלוקים, כל התפיסה העצמית שלהם משתנה והם אפילו נראים קצת אחרת. גם עבור אנשים שאינם מאמינים באלוקים, אני מדבר איתם על זה שיש לכולם משמעות בחייהם. ברגע שהם מבינים כי לחייהם יש פשר ומשמעות, הם מרגישים משמעותיים. הם אפילו לא צריכים לדעת עדיין מה הסיבה שאלוקים ברא אותם או מה המשמעות והמטרה שלהם בחיים. רק ההבנה כי הם נבראו בצלמו או שיש משמעות בחייהם יוצרים באופן אוטומטי תחושה שונה של ערך עצמי.

אם אנחנו יכולים לקבל את העובדה שאנחנו צריכים לכבד את הזולת, אז המסקנה היא כי אנחנו גם ראויים לכבוד. בסופו של דבר, גם אנחנו, נוצרנו בצלמו ואנחנו גם – לכל אחד ואחת מאיתנו – יש משמעות בחיים.

הערות

1. תלמוד ירושלמי – נדרים ט:ד
2. בראשית ה:א
3. בראשית רבא – כד:ז
4. ברוח דומה, בעבודתי עם אנשים שמתי לב שכאשר אנשים מתחילים להאמין שיש משמעות בחייהם, גם אם הם עדיין לא גילו מה משמעות, חייהם כבר הופכים למשמעותיים יותר. הידיעה שיש משמעות בחיים של כולם הוא העיקרון של הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל
5. התמונה המלווה – pinterest.com. היא היתה פוסטר בשנות ה-70.