לעשות רושם – פרשת אמור
הנושא הזה די מסבך אנשים. האם זה נכון לרצות לעשות רושם? הלוא יותר חשוב שאהיה 'עצמי'? הלוא אנשים גם ככה מתרשמים ממני – אולי הייתי רוצה לשלוט על זה. מאידך, כו שרב שלמה אבינר פעם אמר – אני לא רוצה להיות עבד נרצע לחברה1.
התשובה היא, כמובן ששני הדברים נכונים (וכן, אני יודע את השאלה הבאה, איך שניהם יכולים להיות נכונים – גם השאלה הזו נכונה). צריך להיות לנו תחושת ה'עצמי' שלנו וגם להיות מודעים לאיך אנו נתפסים. אל לנו התעלם מאיך אחרים רואים וחווים אותנו. חלק בגללינו וחלק בעבור מה שאנו מייצגים.
בפרשתינו, פרשת אמור, אנו מצווים, לדוגמה, לקדש שם שמיים.2 הגמרא מפרשת שאנו אמורים לראות את עצמינו כקדושים בעקבות זה שאנו מייצגים משהו גדול מאיתנו. כך דרך המעשים שלנו, שם שמיים מתכבד.
ספורטאים, לדוגמא, מייצגים את המועדון שלהם או את ענף הספורט שלהם – בין אם רוצים או שלא. אני, אישית,כיהודי דתי מייצג את התורה והיהדות – בין שאני רוצה או לא. אז התנהגות שלנו הפומבית צריך להתאים למה שאנו מייצגים. בגמרא מסופר על רב (כך שמו) שטען שעבורו לקנות באשראי במקום שלא נוהגים ככה, ייחשב כחילול השם, ההיפך הגמור של קידוש השם.3
אני צריך להיות כן ונאמן כלפי עצמי. אני גם חייב ורוצה להיות נאמן לאלו שאני מייצג אותם – בין עם זה קבוצת אנשים או חברה בע"מ. סמנכ"ל של חברה גדולה ששואף להתקדם בקריירה יודע טוב מאוד שהוא צריך להתנהג בצורה שלפחות לא יביא קלון או בושה לחברה שלו ועוד יותר להתנהג בצורה שתביא לחברה שלו מוניטין ופרויקטים ועסקים נוספים.
שוחחתי גם עם רב אחד שסיפר לי שלא מספיק להעביר הרצאה עם תוכן. זה חייב להתנגן טוב. צריכים להרשים אנשים כדי שזה יתקבל. ברור שאיכפת לכל אלו שהזכרתי איזה רושם הם עושים. וזה בכלל לא שלילי.
אז איפה הגבול?
זו כבר שאלה אחרת.
זו שאלה אישית ואינדיבידואלית שכולנו צריכים לשאול. יש המון פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון. מי בתמונה? מה הצרכים שלי? האם אני מייצג משהו נוסף? האם יש נסיבות מיוחדות? מה התרומה שלי למצב? האם יש יותר מדרך אחת? מה אם הגדלות שנמצאת בפנים?4 איך להביא את זה לידי ביטוי?לא אגיד שצריכים להפוך לאובססיביים בנושא, אבל כן, לשאול שאלות.
נהיה נאמנים לעצמינו, למי שאנו, ולגדלות ועוצמות שבתוכינו.4 במקביל, נכיר גם את מי ומה אנו מייצגים.
הערות
- הרב שלמה אבינר – שמעתי את זה בקלטת אודיו בשיעור שהעביר בנושא ענווה.
- ויקרא כב:לב
- יומא פו.
- לכל אחד ואחד יש ייחודיות וגדלות. זה אחד מאבני היסוד של לוגותרפיה של ויקטור פרנקל