הדרך הנכונה למשמעת – פרשת דברים
ללמד את ילדינו משמעת – אחת האתגרים הגדולים שיש לנו כהורים. מהי הדרך הנכונה? מהי הדרך הלא נכונה? למה עלינו לשאוף? ממה עלינו להימנע בכל מחיר? ישנן הצהרות מקראיות כגון: "חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר."1 האם זה מוחלט? ובלי להתייחס למה משרד הרווחה תגיד על זה…2
משה רבנו, המורה הגדול שלנו, מלמד אותנו על הנושא הזה, על ידי דוגמא. בפרשת דברים, משה מתחיל למסור את ההודעות הסופיות שלו לעם רק שלושים ימים לפני מותו. הוא לעתים נוזף, לעתים מפייס, לעתים מעודד ולעתים מגלה את אהבתו לעם. שני רעיונות נסתרים מתוך המונולוג הזה הודגש על ידי רש"י, הפרשן הגדול מימי הביניים. בהערה הראשונה שלו בפרשה, מופיע הרעיון הראשון – שהוא כותב כי משה בוחר שלא להוכיח את העם על חטאיהם בגלוי בגלל שדואג לכבודם.3 שני פסוקים לאחר מכן, רש"י מצביע על הרעיון השני וכותב כי משה נזף בהם רק על סף המוות שלו ולא לאורך שנותיהם ביחד.4 רש"י מצטט מדרש שקובע כי יש ארבע סיבות להוכיח רק כשהמוות מתקרב:
- כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו ואחר כך הופך כבר ללא יעיל5
- ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו
- ושלא יהא בלבו עליו
- וכדי שיפרשו ממנו בשלום (וכדי שהילד לא יברח)
ברור שזה לא אומר אל תוכיח אף פעם. או שמשה אף פעם לא הוכיח – דווקא אנו מוצאים כמה פעמים שמשה הוכיח את העם וכעס עליהם. אך – תשימו לב – הוא לא הזכיר להם שוב את אותו סרחון שך 40 השנה ביחד…לפחות עד השנה האחרונה. וגם אז, רק על ידי רמז.
שני רעיונות אלה – לא לנזוף בחומרה רבה מדי לאחר מעשה, ולא לחזור על הנזיפה עד מועד מאוחר יותר – רש"י מציין עבורנו. הם אמנם מוסתרים בטקסט אך חשובים ביותר.
אם במהלך החיים מישהו במצב מסוים – ילד, חבר לעבודה, חבר – זקוק לנזיפה אז בהחלט תנזוף בו. תגיד מה מציק לך. אבל לא לחפור. תגיד מה שאתה צריך ולאחר מכן תמשיך בחיים. בזה אתה בוחר את האופן בו אתה נוזף. אתה כבר לא רק מגיב. אתה לוקח אחריות על המצב בלי לחפור ולהעלות שגיאות ישנות ולהיתקע בעבר. אתה חי את ההווה!
הורות, כנראה התחום בו נושא המשמעת הוא הכי מבוקש, מהווה אתגר עבור רוב העולם. ישנם מאות ספרים ואתרי אינטרנט המציעים את הכללים החדשים ביותר עבור הורות.6 הרבה מידע קיים שם בחוץ. מה מתאים לי? איזו הוא הטוב ביותר עבור הילד שלי? כיצד אני יכול לנזוף "כמו שצריך"?
אני יכול לענות על זה עם עוד ציטוט מתוך ספר משלי. "חנוך לנוער על פי דרכו…"7 לכל ילד יש דרך אחרת. כהורים אנחנו צריכים לאתר את דרכו. נבחרנו להיות ההורים של הילד. זוהי אחריות. זהו אתגר.
זה מחייב מאיתנו בהרבה. זה דורש מאיתנו להיות ערניים להבדלים בין ילדינו. עם זאת, אנו קבלנו את האתגר הזה כי אנחנו מסוגלים לעמוד בו. יש לנו את היכולת להיות הורים אחראיים וטובים.
אנחנו יכולים להשתמש במה שלמדנו ממשה רבנו. אנחנו יכולים להשתמש במה שלמדנו מהורינו. אנחנו יכולים להשתמש במה שלמדנו מקריאת ספרים, השתתפות בסמינרים ושיחות עם חברים. אנחנו יכולים להשתמש באינטואיציה שלנו.
זה לא בהכרח מבטיח את התוצאה.
אבל אנחנו מחויבים לנסות.
הערות
- משלי יג:כד
- יש דיון נחמד על הפסוק הזה שבו הציטוט מופיע: "חושך שבטו שונא בנו…" באיזה סוג שבט דבר שלמה המלך? שבט(מקל) הוא מוצק ולא משתנה. השבט משמש לתמיכה בדרכו של האדם. כדי שהחוקים והכללים שאנו משתמשים בהם יצליחו להראות לילדים שאנחנו מנסים לבנות אותם בדרכים שהן טובות בשבילם, הכללים חייבים להיות מוצקים ועקביים;. הם חייבים לתמוך בצמיחה של הילדים בדרכים שלהם, ולהגן על הצרכים של ההורים. השבט הוא "מקל המדידה" שההורה יכול להשתמש בו ולהראות לילד שיש, עקרונות המחייבים את כולנו." קראו עוד כאן.
- רש"י – דברים א:א
- שם. פסוק ד
- אליזבט לוקאס, תלמידה של ויקטור פרנקל מתייחסת לזה בספרה – משמעות בסבל, עמ' 31-2
- רשימה חלקית
א. ילדים: האתגר – דרייקורס
ב. איך לדבר כדי שילדים ישמעו, איך להקשבי כדי שילדים ידברו. פבר&מייזליש
ג. לגדל את הילדים לאיכפתיות, מרים אדהן
ד. https://www.aish.co.il/ci/s/48850662.html . הדף בעברית
- משלי כב:ו